א. כיבושן של סוריה ושל יהודה על־ידי הרומאים

בשנת 69 לפני סה"נ אישר לוקולוס את אנטיוכוס האסייתי הי"ג כמלך סוריה . התערבות זו של שר הצבא הרומאי פירושה האמיתי היה קץ שלטונו העצמאי של בית סלווקוס וראשית כיבושה של סוריה שבוצע ארבע שנים לאחר מכן בידי פומפיום . אחר מותו של אנטי 1 כ 1 ס הקיזיקני , אחיו החורג של אנטי 1 כוס השמיני גריפוס , בשנת 95 לפני סה"נ if השתררו תוהו ובוהו על סוריה , והמהומות בין המפלגות השונות לא פסקו . חמשת בניו של אנטיוכום גריפיס — סלווקום השישי , אנטיוכום הי"א , פיליפום , דמטריוס השלישי אווקירים ואנטיוכוס הי"ב — נלחמו בזה אחר זה עם אנטיוכום העשירי 'החסיד' , בנו של אנטיוכום הקיזיקני . 4 בגלל מצב עניינים זה הזמינו הערים ההלניסטיות שבצפונה של סוריה את טיגראן מלך ארמניה , שיבוא וישלוט בארץ המסוכסכת וישים קץ לבלבולים ולמהומות שאין להם סוף . טיגראן כבש את מלכות הסלווקים בשנת 82 / 83 לפני סה"נ ושלט בה ארבע עשרה שנה ( עד שנת 69 / 70 לפני םה"נ ) . 5 שכנותו של 'מלך המלכים' איימה גם על ארץ ישראל של החשמונאים . אין ספק שטיגראן היה עולה עליה לכבשה אלמלא מתנותיה של שלומציון המלכה , כלומר : המם שהעלתה , ובעיקר אלמלא פלשו צבאותי...  אל הספר
מוסד ביאליק