איגרת שבעים וחמש אל מעלת כבוד האדון האציל והמלומד מאוד, הנריקוס אולדנבורג

מתוך:איגרות > איגרות

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת הקודמת ] אדוני הנעלה מאוד , אכן נודע לי סוף סוף מה היה אותו דבר שאתה דרשת ממני שלא אפרסם ברבים . אבל מאחר שאותו דבר עצמו הוא היסוד והשורש לכל העניינים הכ לולים במאמר , שהתכוונתי להוציא לאור , רצוני לבאר לך כאן על דרך הקיצור באיזה אופן וטעם אני קובע את ההכרח הגורלי של כל הנמצאות והמעשים . שכן בשום פנים איני עושה את אלוהים כנוע לגורל , אבל אני משיג' שהכול יוצא מטבע האלוהים בהכרח , שאין ממנו מנוס , באותו דרך עצמו , שהכול משיגים כי מטבע אלוהים יוצא , שהוא יודע את עצמו ; שהרי בוודאי אין איש מכחיש , שידיעה זו יוצאת בהכרח מן הטבע האלוהי- , ואף על פי בן אין איש חושב שאלוהים אנוס על פי איזה גורל , אלא שהוא יודע את עצמו בחירות גמורה , ואף על פי כן — בהכרח . ועוד . הכרחם זה של הדברים שלא יסור אינו מבטל לא את החוקים האלוהיים ולא את החוקים האנושיים . שכן הוראות המוסר , בין שהן מקבלות את צורת המשפטים והחוקים מידי אלוהים עצמו , ובין שאינן מקבלות , אף על פי כן הן אלוהיות ומרבות פדות , ובין שהטובה הבאה מכוח מעלת המידות ואהבת האלוהים נתקבלה מידי אלוהים בבחינת שופט , ובין ...  אל הספר
מוסד ביאליק