מאת אהרנפריד ואלתר דה טשירנהאום אדון מכובד מאוד , אני מבקש ממך מופת לאמירתו שאין הנפש יכולה לתפוס ' תוארי אלוהים רבים יותר מאשר ההתפשטות והמחשבה . אף על פי שאני רואה דבר זה בבירור' נדמה לי שחילופו ניתן להקיש מן ההערה למשפט ז של חלק ב בתודת המידות , ואולי רק משום שאיני מבין כראוי את כוונתה של הערה זו במידה מספקת . לפיכך גמרתי בדעתי להציע לך את האופן שבו אני מקישו , ואני מפציר בך מאוד' אדוני הנכבד מאוד , שתואיל לסייע בידי , בחביבותך הרגילה , בכל מקום שאיני יורד בו לסוף כוונתך . בעיותיו של ההיקש שלי הן אלה : אף על פי שאני למד ממנו , שהעולם הוא אחד בלא ספק , הנה יוצא מכאן בברירות לא פחותה שהוא עצמו מובע ומתגלה באופנים אינסופיים , ולפי זה מובע גם כל דבר פרטי באופנים אינסופיים . מכאן מתחייב , כנראה , שאותה אופנייה , המעמידה את רוחי שלי , ואותה אופנייה , המביעה את גופי שלי , אף על פי ששתיהן הן אותה אופנייה אחת , היא מובעת בכל זאת באופנים אינסופיים , באופן אחד — על ידי המחשבה , באופן אחר — על ידי ההתפשטות , באופן שלישי — על ידי תואר אלוהים , שאינו ידוע לי ' וכן עד לאינסוף , מאחר שתוארי האלוהי...
אל הספר