מאת הנריקוס אולדנבורג עכשיו , שהמשא ומתן הספרותי שלנו , אדוני הנכבד והנעלה , נתחדש בשעה טובה ומוצלחת , איני רוצה בשום פנים לחטוא לחובת הידידות על ידי הפסקתה של חליפת האיגרות . מכיוון שאני למד מתשובתו אלי , מ 5 ביולי , שגמרת בדעתך לפרסם ברבים את חיבורך בן חמשת החלקים , הרשני נא , במטותא ממך , להזהירך , על שום חיבתך הנאמנה אלי , שלא תכנים לתוכו דבר , הנראה כאילו הוא עלול להזיק לקיום מידות הדת למעשה , בעיקר משום שדור מושחת וחוטא זה אינו מתאווה ביותר אלא לתורות מן המין הזה , שמסקנותיה ! נראות כמורות היתר לעבירות שדשים בהן . ומעניין לעניין : איני מסרב לקבל כמה טפסים של החיבור הנ"ל . אבל רצוני רק לבקשך , שתואיל לשלחם , בבוא העת , על פי המען של סוחר מסוחרי ארצות השפילה , הגר בלונדון , וזה ישתדל למסרם לידי . גם אין שום צורך להזכיר ולפרש , שהספרים מן הסוג הזה נשלחו אלי . כי לאחר שרק יגיעו אלי בשלום , אין לי ספק , שנוח יהיה לי להפיצם בין ידידי ולקבל את שווים כראוי . היה שלום ובשעה פנויה השב נא לי דבר . המסור לך בכל לב ובכל נפש לונדון , 22 ביולי 1675 הנר . אולדנבורג
אל הספר