הפסקאות הקודמות נכתבו מתוך הנחה שהמצב הקיים בתחום ההוראה והלמידה דורש שיפור . האם הנחה זו נכונה ? כדי לענות על השאלה , אתאר תמונה אופיינית מחיי בית ספר תיכון בישראל : נעמה היא תלמידת כיתה י' בבית ספר תיכון עיוני אי שם בארץ . בכיתתה של נעמה 39 תלמידים . על פי רוב , צורת ההוראה בכיתתה היא פרונטלית : המורה ניצבת לפני הלוח ומרצה . מדי פעם היא שואלת מספר שאלות , או במקרה הטוב , מנסה לערוך דיון ( משימה קשה מאוד בקבוצה המונה 39 תלמידים . ( כמו בכל שליש , גם בשליש הנוכחי קיבלה נעמה לוח מבחנים . תקנון בית הספר אינו מרשה עריכת יותר משלושה מבחנים בשבוע . פירוש הדבר הוא שבמשך כחודש ימים , מדי יום או יומיים , תיגש נעמה למבחן . נעמה היא תלמידה טובה . בכיתה היא מסכמת בדייקנות את דברי המורה ולומדת בחריצות לכל המבחנים . לקראת הבחינה היא חוזרת שוב ושוב על סיכומי השיעורים שבמחברת , לפעמים גם על קטעים מספר הלימוד . במתמטיקה היא חוזרת ופותרת את התרגילים והבעיות . היא משננת היטב את החומר . על פי רוב , נעמה משועממת ואינה מגלה עניין רב בלימודים שאינם רלוונטיים לחייה מחוץ לבית הספר . יחד עם זאת , ציוניה בדרך כ...
אל הספר