הכוונות והתכניות של מצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים המשותף והשונה

למה החליטה מצרים להיכנס למלחמה מול ישראל ? והאם לסוריה היו אותם מניעים ? דני אשר | ד"ר , תא"ל ( מיל asherdm @ netvision . net . il ;( ' מחברם של הספרים "לשבור את הקונספציה , " הסורים על הגדרות , " "מלחמה" ו"המעגל הקרוב" העוסקים רובם ככולם במלחמת יום הכיפורים תוצאות מלחמת ששת הימים העמידו בפני סוריה וקברניטיה בעיה כפולה . ראשית , הדוקטרינה המיליטנטית של מפלגת הבעת' השלטת , שהתיימרה להוביל את צבאות ערב לניצחון , ספגה כישלון . כעת צריך היה לשכנע שהיא עדיין תקפה . שנית , סוריה נדרשה להוכיח , כלפי פנים וכלפי חוץ , שהיא פועלת לשם השבת רמת הגולן . הפתרון הדוקטרינארי לבעיה כלל שני מרכיבים : הראשון , חזרה על התפיסה הבסיסית שאין להשלים עם קיומה של ישראל והדרך הצבאית היא היחידה לטיפול בסכסוך . והשני , שקבע כי שחרור רמת הגולן יושג כחלק מפתרון צבאי כולל . להבדיל ממצרים , שללו הסורים אלטרנטיבה של פתרון מדיני וראו בה פגיעה קשה במעמדה של סוריה והשפלה מהבחינה הלאומית והאידיאולוגית . מאמצי החוץ של המשטר הסורי הופנו אפוא לסיכול כל אפשרות של פנייה מצרית לדרך המדינית .  אל הספר
המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר