פרק עשרים ושלושה קווים לאופייה של ספרות ההלכה באשכנז במאות הי"ג והי"ד

ה ישראל ספרות הרבנית בימי הביניים האשכנזית . חלק מן ניכר המאה ממנה הי"ד לא היא ראה פרק את סתום אור בתולדות הדפוס מעולם ספרות , ומה שנדפס משובש מאוד , מקוטע , מפוזר ומפורד , ואינו תורם הרבה בצורתו זו לקידום הבנתנו את הנושא . ברורה לגמרי ההרגשה כי עדים אנו לירידה גדולה בכושר היצירה ההלכתי והספרותי , ואין טעם לכפור בה . הרגשה זו מלווה את בני הדור עצמם , והם נותנים לה , כידוע , ביטוי תדיר בדבריהם ' . הכל רואים כאחד הביטויים הבולטים לשקיעה הרוחנית את העיסוק הרב במנהגים בתקופה ההיא . עיסוק זה , שהותיר אחריו ספרות ענפה , הטריד הרבה את החוקרים , והם ניסו להגדירו , להעריכו ולהעמיד על ייחודו ביחס למה שקדם לו באשכנז במאות הי"א-הי"ג . אף שאיני חולק כלל על ההערכה המקובלת , העיב , לפי דעתי , העיסוק הנמרץ בחקירת המנהג על ראיית הבעיה הספרותית בשלמותה , שהמנהג הוא אחד מסעיפיה , ולא החשוב שבהם . בפרקים הבאים אדון בבעיה הספרותית התרבותית הקשה הכרוכה בשיטת ה"גורניש , " שפשטה אז בישיבות האשכנזיות ושינתה את מתכונת הלימודים הנהוגה בהן מן הקצה אל הקצה . בפרק זה רצוני להסב תשומת לב אל שתי תופעות ספרותיות נוספו...  אל הספר
מוסד ביאליק