פרק תשעה־עשר על ביקורת המקרא באשכנז בימי הביניים

tm שנת תשל"ה פרסם הרב והחוקר יצחק שמשון לנגה JIK החיבור "פרושי ^ התורה לר' יהודה החסיד" מתוך כמה כתבי יד עתיקים . הקובץ מכיל בתוכו "ארבעה קטעים , המבטאים ביקורת מקרא 'קשה / כגון הרעיון ש'השירה' ( במדבר כא , יז ) הוסרה מן החומש בידי דוד המלך , אשר קבעה בספר תהילים שלו פרק קלו " ) הלל הגדול — ( " וכך עשה דוד גם ל'כל מזמורי יתמי של משה שבחומש וחיברן בספר תהלים שלו . "' כמו כן נזכר בו הרעיון , החוזר שלוש פעמים בספר , כי נמצאים בתורה פסוקים שאינם מידי משה או שאינם מזמנו . הספר גרם לסערת רוחות בקרב חוגים חרדיים , שדנו את הכל בזיופים , והמחבר נאלץ להדפיס דפים אחדים מחדש ולהחליפם בדפים שנפסלו . גם הגילוי , כי קצת מן הדברים נעתקו משמו של רבי יהודה החסיד בספרו המפורסם של הרב מנחם ציוני , מחכמי אשכנז הנודעים במאה הי"ד ומראשוני בעלי הקבלה שם , לא הועיל אלא להרחיב את מעגל האיסור גם על ספר "ציוני" עצמו . הימצאותה של ביקורת מקרא קיצונית שכזו בבית מדרשם של גדולי חסידות פרק זה ושלושת הפרקים שאחריו עוסקים בפרשנות המקרא , ובעיקר בביקורת המקרא הקדומה בגרמניה ובצרפת , והם בבחינת יחידה אחת , ערוכים כהמשך אח...  אל הספר
מוסד ביאליק