cr חסם של חסידי אשכנז אל ארץ ישראל וערך העלייה אליה והישיבה בה * אינו ידוע לנו היטב , משום שאין בכל ספרותם הנדפסת אלא התייחסות מועטה בלבד לנושא , ולא מן הצד המעשי . בכ"י מונטיפיורי 104 ( דף 2 א , ( שהוא קובץ ליקוטים מן המאה הט"ו , מצאתי את הקטע המעניין הבא : וגם מצא' אני הכותב תוך תשובות החסיד , שאילה ; אם ילך אדם לארץ ישראל בעבור עוונותיו , או ישב בביתו וילמוד או יעשה שאר מצוות ויתכפר לו על עוונותיו ? תשובה . נראה בעיני מי שהולך לארץ ישראל אדרבה הוא יותר מרבה עוונו זד הנה רב יהודה היה אוסר ללכת לארץ ישראל ( כתובות קי ע"א . ( מי שהולך ויש לו אשה בביתו מתבטל מפריה ורביה ומן התורה ומן התפילה וגורם שלא תיזנה אשתו או תהרהר , ואם אין לו אשה הרי כמו כן מתבטל מפריה ורביה ומן התורה ומן התפילה , ופעמים יחלל שבת או יגזלו לו וילך לבקש , או יצטרך לפדותו . לכן מוטב שישב בבית ויפטר . דברים בוטים כאלו לא ראיתי בשום ספר מן הראשונים . השאיפה לעלות לארץ ישראל לשם כפרת עוונות — מלבד השאיפה לקיים מצוות עלייה לארץ ישראל , לקיים מצוות התלויות בה ולהיקבר בה — נזכרת בספרות הרבנית של ימי הביניים לא פעם ולא פעמ...
אל הספר