: דו ין ההוספות החשובות שקבעו מדפיסי התלמוד בווילנה במהדורתם M הגדולה ( תר"ם-תרמ"ו ) יש למנות , בלי ספק , את הפירוש המיוחס לרבנו גרשום מאור הגרלה ( רגמ"ה . ( פירוש זה , שאותו לקחו מכמה כתבי יד , מקיף את המסכתות : תענית , בבא בתרא , מנחות , בכורות , ערכין , תמורה , כריתות , מעילה , תמיד וחולין , ואם ייחוסו אמיתי , הריהו הפירוש הקדום ביותר לתלמוד שנתחבר על אדמת אירופה , בראשית המאה הי"א . סמוך להופעת המהדורה , בשנת , 1896 פרסם א' עפשטייןי מחקר מפורט על סדרת פירושים זו , ובמסגרתו סקר את כל החומר שהיה ידוע על פירושי אשכנז שקדמו לרש"י , במטרה להוכיח כי לא זו בלבד שאין הייחוס אמת , אלא שמעולם לא כתב רגמ"ה פירוש לתלמוד . מסקנתו העיקרית היא כי סדרת הפירושים מייצגת את תורתם של חכמי מגנצא במחצית השנייה של המאה הי"א , כפי שנתגבשה בישיבה המרכזית שם וכדרך שנערכה בידי רבנו אליקים , חברו ובן זמנו של רש"י . הפירוש נוסד , לדעתו , בבית מדרשו של ר' יצחק ב"ר יהודה , רבם של רש"י ושל רבנו אליקים , והוא ה"מורה" הנזכר בו תדיר , בתוקף מעמדו כראש ישיבת מגנצא במחצית השנייה של המאה ההיא . מאמרו של עפשטיין נכתב ב...
אל הספר