כולנו מיעוטים?

בשנים שחלפו מאז פרסום מסמכי החזון העתידי של ערביי ישראל לא ניכר שיפור ביחסים בין יהודים ובין ערבים בישראל . כצפוי , מסמכי החזון עוררו כעס והתנגדות עזים בקרב הציבור היהודי , כמעט על כל גווניו . אנשי ימין נתלו בהם לשם הקצנת עמדות כלפי " האויב מבית , " ואנשי שמאל החמיצו פנים , וכמה מהם אף איבדו תקווה לאפשרות של יצירת אמנה משותפת בין יהודים ובין ערבים בישראל . דומה שהתוצאה המידית של מסמכים אלו היתה החרפה והעמקה של הקרע בין הקבוצות הלאומיות של אזרחי ישראל . יתר על כן , הולכת ומתבררת העובדה שהרוב בכל אחת משתי הקהילות הלאומיות בישראל מתקשה להכיר בלגיטימיות ובערך של הקיום הלאומי שמנגד . האווירה המקצינה מאפשרת , למרבה הצער , הפרחת רעיונות גזעניים בכנסת ישראל , שתכליתם המרכזית היא לדחוק את המיעוט הערבי אל מחוץ לגדר . ערכי יסוד של מדינת ישראל — אזרחות שוויונית בלתי מותנית לכל בני הארץ הזאת ; שמירה על חופש ביטוי גם כאשר הביטוי של הזולת הוא קוצים בעיניו של הרוב וכיוצא באלה — עומדים בסכנה לנוכח הגל הלאומני . מנגד , שורות החברה הערבית בישראל הולכות ונסגרות פנימה . כך למשל מי מהם שמעז לשרת שירות אזרחי...  אל הספר