מסדר הנאמנות חי וקיים . הוא משתלט על חיינו . הפתעת הבחירות האחרונות בשנת 2009 היא מפלגת " ישראל ביתנו , " שחרתה על דגלה את הססמה " בלי נאמנות אין אזרחות . " כל אזרח שמיני מהמצביעים ( ולאחר ניכוי קולות הערבים והחרדים , כל אזרח שישי מהמצביעים ) התייצב לימין מסדר הנאמנות הישראלי . מלל הנאמנות הסטנדרטי בחברה הישראלית — של דתיים , חרדים , שמאלנים , ימנים — תובע מהאחר להסתלק מאחרותו , אך הוא מניח את קיומה של חברות בסיסית בקהילה האזרחית . כך למשל איש איננו מעלה על דעתו לשלול את אזרחותו של אדם בגלל אמונתו או עמדתו הפוליטית , משום ההנחה ששונות בעניינים אלו איננה מפרה את החברות הבסיסית . אכן , אנו מקיימים מאבק בתוך מגרש שגבולותיו משורטטים היטב : כולנו אזרחים ישראלים . על רקע זה בולט החידוש המפליג שמציעה " ישראל ביתנו : " היא מתכוונת להוציא אל מחוץ לבית הישראלי את מי שאיננו עומד בסטנדרט הנאמנות שהיא קובעת . יש להודות בצער שהדרישה החדשה לנאמנות היא המשך טבעי ליחס היום יומי , הבנלי , שלנו כלפי המיעוט הערבי . התרגלנו שאין אפשרות לצרף מפלגה ערבית לקואליציה . גם השמאל נוהג כך . איש איננו מרים גבה לנו...
אל הספר