השיח של החברה הישראלית רווי סטראוטיפים : ל"שמאלנים" מיוחסות תכונות של היעדר מחויבות יהודית , פוסט ציונות , זיכרון יהודי היסטורי דל , ריקנות ונהנתנות . ה"חרדים" נתפסים כקבוצה שחורה מסתגרת ומתבדלת , בטלנים , סחטנים , נעדרי חשיבה ביקורתית הנוהים אחרי זקן מופלג . " ערבים , " כמובן , הם רק ערבים : חסרי נאמנות דמוקרטית , מזימתיים כלפי המדינה וכדומה . " ימנים" לוקים בחוסר הומניזם , בשנאת הזר , מקלים ראש בזכויות אדם . " הציונים הדתיים" מסוכנים מהחרדים בשל שאיפתם להשתלט על המרחב הציבורי ; הם גרועים מהלאומיים משום הזנתם באנרגיה אין סופית מכור ההיתוך האמוני . הם משיחיים , שבתאים מקדשי עפר , מתנחלים אדוני הארץ , והעיקר : ממירים את סמכות המדינה בסמכות האל , כלומר רבנים — ולכן הם סכנה לדמוקרטיה . נאמנותם מסורה להלכה ולא לחוק הישראלי . כך נחרש , תלם אחר תלם , שדה השיח של החברה הישראלית . פרותיו הבאושים הם סימטרייה מטרידה של שלילה הדדית . ואולם המציאות בנוגע לכל אחת מן הקבוצות עשירה ומגוונת מהדימוי . אחד השיעורים החברתיים המרכזיים של העת האחרונה משקף זאת ביחס לקבוצה אחת : הציונות הדתית . אם מאות אלפי...
אל הספר