בסצנת הפתיחה של הסרט " מלאכים בשמי ברלין" מרחפים מלאכים מעל עיר מודרנית ששאון המולתה ממלא את המסך ומאפיל עליו . לו היו מרחפים מעל מדינת ישראל , היו אוזניהם מצטלצלות אף יותר : החברה היהודית בישראל נמצאת בסערת תנועה מתמדת , מכאן לשם ומשם לכאן ; מדברת ומתווכחת עם עצמה לדעת . היה על המלאכים לשאול : על מה הרעש ? להיכן הכול רצים ? בעין הסערה היו מגלים חברה מפולגת , העסוקה תדיר בעצמה . כמין ילד מתבגר זקן , עול ימים בן מאה שנים , שאישיותו מתייסרת בשאלות זהות עצמית . ראיית העולם בגיל ההתבגרות משורטטת בצבעים חדים . משאלת הלב משתוקקת לפתרונות מוחלטים , לפשר חובק כול , שבאבחת מטה קסם מסדיר את המציאות ומנהיר אותה היטב . משאלת לב זו מתגלמת בשני סוגים של נהייה אחר המוחלט : האחד , במישור הזמן , הבריחה אל המשיחיות . זוהי החלפה של ההווה המורכב והפגום באטלנטיס אוטופית שבעתיד המושלם . השני , במישור המוסדי , הבריחה אל הנורמה . זוהי נהייה אל מקדשי המשפט וההלכה כדי להשיג הכרעה נורמטיבית חדה , המבחינה בבירור בין הטוב ( שלי ) ובין הרע ( של זולתי . ( המשיחיות מוותרת על הכאן והעכשיו ; המשפט וההלכה מוותרים על השי...
אל הספר