הגלגל הענק של החיים הציבוריים בישראל מסתובב בקצב מסחרר . קלדוסקופ סהרורי של סוגיות הרות גורל , מצבים קיצוניים ודרמות אנושיות המוטחים בפנינו יוצרים עומס היפראקטיבי על סדר היום . אנחנו חיים בתזזיתיות מעוררת השתאות , המפרנסת את מהדורות החדשות העולמיות זה שנים רבות . ואולם הסער והפרץ מכסים על ריק אזרחי גדול . אם נסיר הצדה את הגלים הקוצפים של השוטף והדחוף ונתבונן פנימה אל זרמי העומק , נגלה שקט מפחיד ; אפילו קול דממה דקה אינו נשמע . החברה הישראלית היא בת דמותה של היפהפייה הנרדמת מסיפורי האגדות . מינקות רודפת אותה קללת מכשפה אכזרית : העדפתו של סדר יום ביטחוני . בשנות קיומנו הראשונות הצלחנו למתן את השפעת הקללה והקמנו חברה אזרחית מתפקדת , שהיו בה היבטים של חברת מופת . ואולם בבחרותה של היפהפייה , והיא בת תשע עשרה , יצאה למלחמת מגן והשתלטה על שטחי מולדת עתיקה . זו היתה נקודת מפנה מכרעת . כמוה כדקירת המחט הגורלית , שבעקבותיה שקעה היפהפייה בתרדמת אזרחית עמוקה . הוויכוח האינטנסיבי בשאלת גבולות המדינה נמסך בדמנו הציבורי ולא הותיר מקום של ממש לעיסוק רציני בשאר היבטי הקיום החשובים – חברה , דמוקרטיה , ת...
אל הספר