ע מוס ואני נתקלנו בפגם המרכזי בתיאוריה של ברנולי בזכות שילוב מוצלח של מיומנות עם בורות . בעידודו של עמוס , קראתי בספרו פרק המתאר ניסויים שבהם מלומדים ידועי שם מדדו את התועלת של כסף על ידי כך שביקשו מאנשים לבחור בין סוגי הימורים שבהם עשוי המהמר להפסיד או להרוויח מעות ספורות . הנסיינים מדדו את תועלת כלל הנכסים על ידי שינוי כלל הנכסים בטווח של פחות מדולר . הדבר עורר שאלות . האם סביר להניח שאנשים מעריכים את ההימורים על פי שינויים מזעריים בכלל הנכסים ? כיצד אפשר לקוות ללמוד על הפסיכופיזיקה של כלל הנכסים באמצעות בחינת התגובות להפסדים או לרווחים של פרוטות ? התפתחויות עדכניות בתיאוריה הפסיכופיזית לימדו שאם מבקשים לחקור את הערך הסובייקטיבי של כלל הנכסים , יש לשאול שאלות ישירות על כלל הנכסים ולא על שינויים בכלל הנכסים . לא הייתי בקי דיי בתורת התועלת כדי שהערכתי כלפיה תעוור את עיני , ותמהתי . כשנפגשנו עמוס ואני למחרת , דיווחתי על הקשיים שחוויתי כמחשבה מעורפלת , לא כתגלית . ציפיתי בהחלט שהוא יאיר את עיני ויסביר מדוע אחרי ככלות הכול הניסוי שהתמיה אותי הוא הגיוני , אך הוא לא עשה זאת כלל — הרלוונטיות...
אל הספר