97. לדכא את הדמעות והפחדים – או – להרשות לעצמנו להיות אנושיים

הסבל פג כשנותנים לו להתבטא , כשנכנעים — אפילו לעצבות . — אנטואן דה סנט אקזופרי כ שאני חש עצב , קנאה , כעס או כל רגש מכאיב אחר , אני מזכיר לעצמי שהרגשות הללו טבעיים , שהם חלק ממבנה האישיות של אדם בריא . כשאני דוחה רגשות שליליים , כשאינני מרשה לעצמי לחוות אותם בטבעיות , הם מתפשטים ומתעצמים . יתר על כן , כשאינני מרשה לעצמי רגשות כמו צער , פחד או שנאה , אני מגביל את יכולתי להרגיש שמחה , אושר ואהבה . כל הרגשות זורמים באותו ערוץ רגשי , וכשאני חוסם מערכת רגשות אחת ( הרגשות המכאיבים , ( אני חוסם בעקיפין גם את האחרת ( הרגשות הנעימים . ( רגשות מכאיבים הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית , ולכן כשאני דוחה אותם אני למעשה דוחה חלק מהאנושיות שלי . כדי לחיות חיים מלאים ומספקים — חיים מאושרים — עלי להרשות לעצמי לחוות את מלוא טווח הרגשות האנושיים . עלי להרשות לעצמי להיות אנושי . העצה הטובה ביותר שקיבלנו תמי , אשתי , ואני כשנולד דוד , בננו הבכור , היתה עצתו של רופא הילדים שלנו . " בחודשים הבאים " , הוא אמר , " אתם תרגישו מגוון שלם של רגשות , לפעמים בעוצמה קיצונית . תרגישו שמחה וחרדת קודש , תסכול וכעס , אוש...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ