קל לחיות בעולם בהתאם להשקפה המקובלת ; קל לחיות בבדידות על פי השקפתנו ; אך האדם הדגול הוא זה שבקרב ההמון שומר בנועם רב על העצמאות שבבדידות . — ראלף וולדו אמרסון א ני מורכב משני חלקים : הציבורי והפרטי . האחד קולו כקול ההמון , האחר מאזין לקולי הפנימי . דעות של אחרים חשובות . הן עשויות לסייע לי בפתרון בעיות ; הן יכולות להעניק לי עצה רבת ערך ; הן יכולות לסייע להגדיר מה אני רוצה לעשות — גם בעוד רגע וגם במשך כל חיי . אבל הדעות והקולות הללו גם עלולים להפריע לי בחיפוש הייעוד האמיתי שלי . הגדרת הייעוד איננה דבר קל כלל ועיקר . ואולם כדי להיות היוצר של חיי , עלי לבטא את קולי האמיתי בכתיבתי , בדברי , בפעולותי . האם יש לי אומץ להינתק מתחושת הביטחון ולהתוות לעצמי דרך לא מקובלת ? באחד הימים , בדרכה חזרה מהעבודה , תעתה לומה מולפה בדרכה ומצאה את עצמה בקלרקסטון , עיירה קטנה הסמוכה לאטלנטה , ג'ורג'יה . ילדים בעטו במקלות ובאבנים ברחוב , כיוון שלא היו להם משחקים אחרים . עוני כזה לא ראתה לומה מאז היגרה מירדן לארצות הברית . היא ערכה כמה בירורים וגילתה שקלרקסטון היא עיירת פליטים , שאוכלוסייתה באה ממקומות מוכי ...
אל הספר