29. להיות פסימיסט – או – להתמלא בתקווה ובאופטימיות

אתם רואים דברים ושואלים , " למה " ? אבל אני חולם על דברים שלא היו מעולם ושואל , " למה לא " ? — ג'ורג' ברנרד שו ה פסימיסטים מזלזלים באופטימיות , כיוון שלדעתם היא משוללת יסוד ומנותקת מן המציאות . ואם כי נכון שאופטימיסטים , מעצם הגדרתם , מטפחים תקוות גבוהות וחלומות מרקיעי שחקים , התקוות והחלומות הללו בהחלט עשויים להיות נבואות המגשימות את עצמן : עם הזמן הם עשויים להיות למציאות . ראייה פסימיסטית אכן מגדילה את הסיכוי שהעתיד יהיה קודר ; הנטייה לצפות לטוב מגדילה את הסיכוי להביא הצלחה ובריאות תקינה . אם אופטימיות ותקווה מושרשים בנו , הם משפרים את איכות היחסים הבין אישיים שלנו , תורמים להצלחה בעבודה , מסייעים לנו להתגבר על קשיים ומספקים תשתית חשובה להגשמת חלומותינו . במידה רבה ציפיותי מעצמי ומאחרים וכן ממצבים שונים קובעות את המציאות שלי . עד 1954 נחשבה ריצת מייל אחד 1 . 6 ) ק"מ ) בפחות מארבע דקות בלתי אפשרית מבחינה גופנית . רופאים ומדענים היו תמימי דעים שנקודת ארבע הדקות מייצגת את המגבלה הפיזיולוגית של היכולת האנושית . הרצים הטובים ביותר בעולם איששו את דעת המומחים בכך שהגיעו לנקודת ארבע הדקות א...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ