נניח שאתה אוהד של קבוצת כדורסל מסוימת , ואתה צופה במשחק עם חבר , שלמרבה הצער היתה לו ילדות עשוקה וגידלו אותו להיות אוהד הקבוצה היריבה . אתה לא מבין איך קרה שנעשיתם חברים , אבל במהלך פרויקט משותף במסגרת הלימודים באוניברסיטה הוא התחבב עליך , למרות " נכותו . " סוף הרבע הרביעי למשחק , הקבוצה היריבה מובילה בשתי נקודות . חמש שניות לסיום , הכדור אצל הקבוצה שלך . הרכז מכדרר , מתקדם , עובר את החצי . הוא מתקרב לקו השלוש , מטעה את השומר וזורק עם הישמע הבאזר – הצלצול המסמן שתמו 24 השניות שבהן מותר להחזיק בכדור . הכדור בפנים ! ניצחון ! אבל רגע , יש שריקה . השופט מסמן שהרכז זרק אחרי הבאזר . אתה פונה לחבר שלך . " ראית את זה ? איזו זריקה מדהימה ! מה פתאום אחרי הבאזר " ? החבר שלך יורה בחזרה . " תגיד , אתה חירש או עיוור ? בטח שאחרי הבאזר " ! מה קרה פה ? האם החבר שלך משלה את עצמו ? האם הוא רואה ממשאלות לבו או , גרוע מזה , משקר , או שאולי הנאמנות לקבוצה שלו – והציפייה לניצחון – באמת ובתמים חיבלו ביכולת השיפוט שלו באופן כה דרמטי ? חשבתי על זה ערב אחד , בעודי מטייל בקמברידג' לכיוון בניין ווקר ממוריאל של . M...
אל הספר