" לבדי" ( תמוז תרס"ב , ( למרות נקודות דמיון בולטות בינו לבין " הכניסיני" ( המאוחר ממנו , ( כמו תכונותיה הציפוריות של הדמות הנשית שבו , הכרוכות בדמותה המסורתית של השכינה כפרסוניפיקציה של רוח העם בדמות מכונפת , מתרחש במודוס דיבורי שונה מאוד וכל מערך היחסים בין הדובר לבין הדמות הנשית , האימהית הלאומית , מצוי במישור אחר לגמרי . כאן המקום להעיר עוד דבר על ההבדל בין התחומים ה"אישי" וה"לאומי" בשירת ביאליק בכלל ובשיר כ"לבדי" בפרט , הבדל שנעשה עוד בחיי ביאליק " נושא" חשוב המצדיק לימוד לעצמו . אין לכפור כמובן בעצם קיומם של תחומים נבדלים כאלה בשירת ביאליק , הן כקטבים תפיסתיים והן כגילויים ז'אנריים שיריים . ברור ששירים כ"תחזקנה" או " דבר" כתובים באופנים המגלים את תפקידם כדיבור הפונה אל קהילה ונסב על הקהילה כולה , כשם שברור ששיר כ"הכניסיני" פונה אל הקורא כאל יחיד ועניינו הוא חוויית היחיד . הנקודה הזקוקה למבט מיוחד היא הפן הלאומי של נוכחות קרובה ואינטימית כדמויות הנשיות ב"הכניסיני" וב"לבדי" — פן שקיומו נראה לכמה קוראים כנטע זר בדיבור האישי . הדבר אינו כך , כמובן . " כנפי השכינה" אינן נטע זר בדיבור ע...
אל הספר