" בשדה" הוא נקודת הזינוק הטקסית בדיבור על שירת הטבע של ביאליק , גם אם ייתכן שנכתב אחרי " גמדי ליל" ו"משירי הקיץ" ולא בתרנ"ד כפי שנכתב במהדורת השירים . ב"בשדה" ניסח ביאליק את המשפט שהוא הכרזה תאולוגית נועזת העתידה להיות מובאה שגורה בפי דורות של אנשי רוח , מורים ועסקנים בהתיישבות העובדת הישראלית : אצא לי השדה ואשמע מה דבר אדני מן הקמה . בשורה הזאת , באבחה מהירה , משתנה מקומו העתיק של האל היהודי : לא בשמים ולא ממלוא כל העולם אלא מן הצמחים עצמם , משיבולי התבואה . השורה הנודעת הזאת אינה אלא פתיחתה של שורת אנאפורות : אצא לי השדה ואשמע מה דבר אדני מן הקמה , מה לאט הרוח ממשק הקנים הזקופים , הגאים , מה ירקם בסתר זיז שדי , מה יפעל בול הרים בדממה , ומה השבלים תנענה ראשיהן השעירים המלאים ?
אל הספר