בפרקים הקודמים הצבענו על העיסוק בקולנוע בבעיות שהטרידו את המעמד הבינוני של הערים הגדולות , שחווה את משבר המודרניות בצורה הקיצונית ביותר . זוהי הקהילייה שאליה פנו היוצרים השונים — שהשתייכו גם הם , על פי רוב , לקבוצה זו — ואותה הם ניסו לעצב תוך מאמצים חוזרים ונשנים לשמור על מאפיינים הקשורים בליברליזם המודרני בתוך מרחב אורבני המשתנה במהירות ומאמץ מאפיינים הקשורים בתרבות הצריכה ההמונית . הלמוט קורטה ( Korte ) מראה כי בין 1933–1930 המשיכו יוצרי הסרטים — וכן קהל הצופים — להתעניין בהתנסויות של הבורגנות במרחב האורבני , ומרבית הסרטים תיארו את המציאות העכשווית במרחב זה : כשמונים אחוז מהסרטים שהופקו בגרמניה תיארו עלילות שהתרחשו בהווה , וכשמונים אחוז מן הסרטים שהתייחסו אל ההווה עסקו במעמד הביניים העירוני . אולם העיסוק בבורגנות חרג מתיאור הסביבה החברתית של מעמד הביניים . הסרט הדובר הגרמני בתחילת שנות השלושים המשיך לעסוק בניסיונות להגדיר מושגים מוסכמים כזהות ורציונליות תוך שימוש בעולם דימויים דומה , והתאמתו לכלים החדשים שהביא עמו הסאונד . באופן בולט התקשר פס הקול לאיום על המרחב הפרטי בתוך העיר הגדול...
אל הספר