הדחף שמרגיש הבן ב"הכול עבור כסף" לצאת מן המרחב הפרטי שאינו מתפקד כהלכה , אופייני לסרטי התקופה . ברבים מהם נקשר דחף זה בחדירה של מאפיינים קדם מודרניים אל המרחב הפרטי , המשנים אותו ללא הכר . אולם לא פחות מחדירה של הפרימיטיבי , נקשר כורח זה בסרטים רבים לעיר הגדולה על תרבות ההמון והצריכה ההמונית המאפיינים אותה . מאפיינים כאלה מודגמים יפה בסרט " הרחוב" ( Die Strasse , 1923 ) של קרל גרונה . הסרט , שנעשה לפי תסריט של קרל מאייר , היה הראשון בסדרה של סרטים שזכתה לכינוי " סרטי רחוב , " ועלילתו אופיינית לז'אנר זה . " הרחוב" מתאר את קורותיו של הגיבור היוצא מביתו וחווה לילה אחד בעיר . במהלכו הוא נופל בקסמה של נוכלת יפה , עד לרצח , ואף כמעט מואשם ברצח . בסופו של הסרט , לאחר שהוא מושלך למעצר ומנסה להתאבד , הוא חוזר לביתו , אל האישה ואל אורח החיים המשמים המחכים לו שם . הבריחה מן הדירה הבורגנית והחזרה התבוסתנית אליה בסופו של דבר , הביאו את קרקאואר למסקנה שמדובר כאן בתהליך של מעבר ממרדנות לכניעה האופייני , לדעתו , לסרט הוויימרי בכללו . אף על פי שהתפתחות העלילה דומה לסרטים רבים אחרים מהתקופה , " הרחוב" י...
אל הספר