קרינת הרנטגן הוכנסה לשימוש נרחב זמן קצר לאחר גילויה , בסוף המאה ה . 19 עיקר השימוש היה בתחום הרפואה , אך היו גם שימושים אחרים . מכשירי רנטגן עמדו בפינות רחוב , כך שאנשים יכלו , תמורת תשלום , לרכוש צילום רנטגן של כף ידם למזכרת . מהר מאוד החלו להתגלות מחלות משונות אצל חלק לא מבוטל באוכלוסייה , ובייחוד אצל מטופלים שעברו צילומי רנטגן ואצל הרופאים שביצעו אותם . רמת התחלואה של הרופאים היתה גדולה אף מזו של המטופלים שלהם . במהלך העשורים הראשונים של המאה ה 20 התברר כי התחלואים הללו מקורם בקרינת הרנטגן עצמה , והחלו להינקט אמצעים למניעת נזקי קרינה זו . כיום משתדלים להימנע ככל האפשר מחשיפה מיותרת לקרינת רנטגן , ובכל מקרה כאשר יש צורך בהקרנות , דואגים למגן חלק גוף גדול ככל האפשר בסינר עופרת . נזקים דומים נגרמים מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית , המכילה מלבד קרינת גמא גם חלקיקים אנרגטיים ( אלקטרונים וגרעיני הליום . ( לפחות מחצית ממקרי המוות שנגרמו מהטלת הפצצה האטומית על הירושימה ( יותר מ ( 100 , 000 היו תוצאה של חשיפה לקרינה הרדיואקטיבית שנפלטה מתוצרי הביקוע בחודשים שלאחר הפיצוץ ולא מגל ההדף האדיר ששטף ...
אל הספר