כאמור , מיד לאחר הפיצוץ מתפשט גל ההלם שנוצר בתוך מעטפת הכוכב הדחוסה . גל ההלם מחמם את חומר המעטפת לטמפרטורות גבוהות , והגז החם פולט קרינה רבה . אך בגלל הצפיפות הגדולה של חומר המעטפת , נשארת הקרינה לכודה ואינה יכולה לברוח החוצה . רק כמה שעות ( עד כמה ימים , תלוי בסוג הכוכב שקרס ) לאחר הפיצוץ מבקיע גל ההלם את דרכו מחוץ למעטפת הכוכב הדחוסה , ומתפשט בתווך הבין כוכבי . כשגל ההלם פורץ דרך הכוכב , נפלט האור הראשון מהפיצוץ . כיוון שצפיפות החומר עדיין גבוהה למדי ליד מעטפת הכוכב , רק חלק קטן מהאור נפלט החוצה , ורובו נשאר לכוד בתוך החומר המתפשט . לאחר שפרץ דרך מעטפת הכוכב , ממשיך גל ההלם את מסעו בתווך החיצוני . כיוון שצפיפות התווך החיצוני קטנה ככל שמתרחקים מהמרכז , החומר נהיה " שקוף" יותר , ונפלטת כמות גדולה יותר של אור ככל שגל ההלם ממשיך להתפשט . צופה בכדור הארץ המתבונן לעבר אזור הפיצוץ , יראה מקור אור המתבהר עם הזמן , מין כוכב נולד , כפי שראו האסטרונומים הסינים שחזו בפיצוץ שהוליד את ערפילית הסרטן , וכפי שראה טיכו בראהה ב . 1572 התבהרות המקור תגיע בשלב מסוים לשיא , כאשר החומר נהיה שקוף לחלוטין ...
אל הספר