הרעיון שמדובר במקורות קוסמולוגיים , ושההסחה לאדום של הספקטרום היא תולדה של התפשטות היקום , היה שנוי במחלוקת במשך זמן מה לאחר התגלית . הטיעון החזק ביותר נגד רעיון זה היה , שעבור מקורות אור כה רחוקים לא ניתן לספק את האנרגיה הנדרשת כדי להסביר את התצפיות באמצעות תהליכים גרעיניים , כגון אלו המתרחשים בשמש ובכוכבים אחרים . באותה תקופה נהוג היה לחשוב שתהליכים גרעיניים אלה הם הדרך היעילה ביותר להפקת אנרגיה . התברר שהקווזרים שהתגלו הם לא רק בהירים מאוד , אלא גם קטנים יחסית . חלק מהקווזרים שנצפו הפגינו שינויים בעוצמת האור — לפעמים נראו בהירים יותר ולפעמים חיוורים יותר . שינויים אלו התרחשו בתוך פרקי זמן קצרים מאוד , לפעמים ימים ואפילו שעות . כיוון שלא ייתכן שינוי מהיר יותר מפרק הזמן שנדרש לאור הנפלט לעבור מקצה אחד של הקווזר לקצה השני , המסקנה המתבקשת היתה שגודלו של הקווזר אינו עולה על זה של מערכת השמש שלנו . כיצד , אם כן , ייתכן שמקור קרינה קטן כל כך פולט כמות אנרגיה הגדולה עשרות מונים מסך האנרגיה שנפלטת מגלקסיה ממוצעת ? האור הנפלט מגלקסיה טיפוסית הוא אורם המצטבר של מאות מיליארדי הכוכבים בגלקסיה ....
אל הספר