ב 27 בדצמבר 2004 קלטו כמה לווייני מחקר של נאס"א וסוכנויות חלל אחרות פרץ אדיר של קרינת גמא . האירוע , שנמשך פחות משנייה , נגרם כתוצאה מ"התפרקות מגנטית" של כוכב נויטרונים הנמצא בחלק מרוחק של הגלקסיה שלנו , במרחק של 50 , 000 שנות אור מכדור הארץ . זו היתה התפרצות האנרגיה החזקה ביותר שתועדה בגלקסיית שביל החלב ב 1 , 000 השנים האחרונות ( ביקום כולו מתרחשים פיצוצים חזקים הרבה יותר , כפי שיוסבר בהמשך . ( כיוון שמרבית אנרגיית הפיצוץ נפלטה בצורת קרינת גמא , לא ניתן היה להבחין בו בעין בלתי מזוינת , אך עוצמת הפיצוץ היתה כה עזה , עד שהיא גרמה ל"סנוור" של גלאי הגמא המוצבים על הלוויינים השונים , ולתנודות חריגות באטמוספרת כדור הארץ . אילו התרחש פיצוץ זה קרוב יותר לכדור הארץ , היתה השפעתו דומה לזו של פצצה גרעינית גדולה , וייתכן שהיה גורם להכחדת החיים על פני האדמה . הכוכב שגרם להתפרצות , שכינויו , SGR 1806-20 משתייך לקבוצת עצמים המכונים מגנטרים . אלו כוכבי נויטרונים בעלי שדות מגנטיים חזקים בהרבה מאלו של הפולסרים הרגילים שתוארו לעיל , ועוצמתם עשויה להגיע עד פי 1 , 000 ויותר מעוצמת השדה של פולסר ממוצע . ...
אל הספר