חלק ממקורות קרינת הכבידה ביקום צפויים לפלוט גלי כבידה בתדרים נמוכים בהרבה מאלו שניתן לגלות במצפה . LIGO דוגמה מעניינת במיוחד היא מערכת כפולה של חורים שחורים ענקיים . בפרק " היווצרות הגלקסיות ולידתם של חורים שחורים ענקיים" סופר , שבמרכזן של מרבית הגלקסיות ביקום שוכן חור שחור ענקי בעל מסה שנעה בין מיליון למיליארד פעמים מסת השמש . קיימות עדויות תצפיתיות לכך שבחלק מהגלקסיות הללו לא מדובר בחור שחור בודד , אלא במערכת זוגית של חורים שחורים ענקיים המקיפים זה את זה . קרוב לוודאי שהמערכות הללו נוצרו כתוצאה מהתנגשות של שתי גלקסיות , שבמרכזן כבר שכן חור שחור ענקי . בעקבות ההתנגשות התאחדו הגלקסיות ויצרו גלקסיה אחת חדשה , ואילו החורים השחורים , בגלל מסתם הגדולה , שקעו למרכז , וכאשר הגיעו למרחק קטן מאוד זה מזה , החלו מקיפים זה את זה . המערכות הללו צפויות לפלוט גלי כבידה , בדומה לכוכבי הנויטרונים הכפולים , אבל בגלל גודלה של המערכת , זמן ההקפה של החורים השחורים זה סביב זה ארוך בהרבה מהזמן שבו מקיפים כוכבי נויטרונים זה את זה במערכת הזוגית , ולכן תדירות גלי הכבידה שהם פולטים צפויה להיות קטנה בהתאם . עבור...
אל הספר