ניסיוננו היום יומי מלמד אותנו , שכל החומר המצוי סביבנו ניתן לחלוקה . ניתן לשבור אותו , להתיך אותו ואף לפורר אותו לאבקה דקה . האם ניתן לפרק חומר כלשהו למרכיבים קטנים כרצוננו , או שמא לכל חומר קיימות אבני יסוד קטנות ביותר , שהן עצמן אינן ניתנות עוד לחלוקה ? שאלת מבנה החומר העסיקה את האדם משחר ימיו . כבר בעת העתיקה פיתחו הפילוסופים היוונים כמה תיאוריות , שנועדו לענות על שאלה זו . אחת התיאוריות המקובלות גרסה שכל חומר בעולם מורכב מארבעה יסודות : אוויר , מים , אדמה ואש . מעניינת ההבחנה , שכל אחד מהיסודות הללו מייצג אחד ממצבי הצבירה של החומר : גז , נוזל ומוצק . והאש ? האש היא קרינה . תיאוריית ארבעת היסודות רווחה עד ימי הביניים ונזנחה בעת החדשה . תיאוריה אחרת שפיתח ביוון העתיקה הפילוסוף היווני דמוקריטוס , גרסה שהחומר מורכב מחלקיקים זעירים ביותר שאינם ניתנים לחלוקה נוספת , שאותם הוא כינה אטומים ( אטום פירושו בלתי פריק . ( על פי תפיסתו , היקום מורכב מחלל ריק ומאטומים , המתאחדים עם אטומים דומים ויוצרים את הכוכבים ואת החומר ביקום . חומרים שונים מורכבים מסוגי אטומים שונים , ויכולים להחליף צורה על י...
אל הספר