ואם הפסיכואנליזה לא היתה קיימת , היו יודעים על קיומה מאותם רגעים שבהם מתגלה האובייקט שזורק אותנו לממד אחר לגמרי , ממד אשר נתון בהתנסות שלנו אך יש להתיר אותו מן ההתנסות . זהו הממד של הזר . ב , 1919 שנה לפני שהופיע חיבורו פורץ הדרך מעבר לעקרון העונג , פרסם פרויד את המאמר “ המאוים" ( בגרמנית : . ( das Unheimliche המאוים הוא אחת מצורות המועקה או החרדה שהעסיקו את פרויד עד סוף ימיו . מדובר ב › פקט שכל אדם יודע מהו , הקשור לרגעים שבהם מופיע משהו זר בהקשר מוכר , מוכר עד כדי כך שאנחנו רגילים להתנהל בתוכו באופן אוטומטי . המאוים הוא › פקט המעיד על היתקלות בדבר שחורג מן האוטומטיות של המפגש עם המוכר . אך כפי שנראה מיד , המאוים איננו המקבילה הפסיכואנליטית של ה"הזרה , " כפי שמכנים אותה חוקרי הספרות . זהו רגע של זרות שיש בה ממשות מפני שהיא נוגעת בגרעין הווייתנו . בעוד ההזרה נוגעת לסמיוטיקה של מסמנים ומשמעויות , של מעמד הידע על סיטואציה או של סכמה שגורה , על ידי כך שהיא מפרה שגרתיות זו , הרי המאוים נוגע באמצעות הפרה . Jaques Lacan , The Seminar : Book X : Anxiety ( 1962-1963 ) 1 שיעור מ 12 . 12 . 196...
אל הספר