עם תום העלילה הנאפיליאונית , משנעלם מעל הבימה הרודן הגאוני שמילא את כל חללה—ובעוד מנצחיו מדיינים ומתאמצים להגיע לידי הסכם כדי להקים באירופה , על ידי השבת משטרים ישנים על כנם ועל ירי חלוקה טריטוריאלית מתאימה , סדר יציב במקום הסדר שהושתת על ידי הקיסרות של האומה הצרפתית , סדר שהיה נתון אמנם בידים חזקות ואף על פי כן ארעי היה ורופף—נבקעו בלב כל העמים מעיינות התקווה , ובאויר העולם התחיל נעסר ועולה קולן של דרישות לעצמאות ולחירות . ודרישות אלו היו מתגברות וגועשות והולכות ככל שהתמידו לדחותן ולדכאן 1 והתקוות היו חוזרות וניעורות , והשאיפות פרצו בכוח יתר מתוך האכזבות והמפלות . קמו התמרדויות בגרמניה , באיטליה , ואפילו בפולניה , בבלגיה , ביוון ובמושבות הרחוקות של אמריקה הדרומית : התמרדויות של לאומים משועבדים על השליטים האפוטרוכסים , של לאומים ושברי לאומ'ם שחוברו בזדון למדינות אשר מוצאן ומבניהן בכיבושים , בבריתות ובקניין בעלים ובירושה של בתי נסיכים ו או של לאומים מכותרים ומפולגים לאונםם למדינות קטנות , ובפירור זה הרגישו את עצמם מקופחים , מותשים , מעוכבים מקחת חלק בחיים העולמיים המשותפים כראוי להם , ו...
אל הספר