עדות ממטבעות ומכתובות

מספר המטבעות שנטבעו בארצות האםלאם בתקופה שבה עוסק ספר זה רב מאוד . הן קוטלגו במקומות רבים , אך אין לנו עדיין סקירה כוללת שבה יוכל ההיסטוריון להסתייע כדי להכיר את החומר הנומיסמטי בכללותו . אחרי ימיו של הח ' ליף עבד אל מלך , המטבעות האסלאמיות הן כמעט כולן אפיגרפיות , כלומר שיש בהן כתובות אך לא תמונות . הן מועילות , כמו הפפירוסים והכתובות החקוקות על גבי אבנים ובניינים או הרקומות על שרוולי בגדי פאר ( טראז , ( בכך שהן מסייעות לקבוע את שמותיהם המדויקים של שליטים , את תואריהם ואת תאריכי כהונתם או חייהם - ולא רק של שליטים , כי אם גם של מורדים , שנהגו לפרקים לטבוע מטבעות משלהם . הזכות לטבוע מטבעות ( סכה ) היתה , בראשית תקופת האםלאם , זכותה הבלעדית של הממשלה ; לא היתה כאן תופעה של טביעת מטבעות פרטית , שהיתה נפוצה באירופה בימי הביניים . הזכרת שמו של הח ' ליף או של שליט אחר על גבי המטבעות - ברומה להזכרת שמו בדרשה של תפילת יום השישי ( יו ' טבה ) - היתה אחת הדרכים להצהיר על הכרה בסמכות שלטונו . לבד מן השימוש האפיגרפי שאנו יכולים לעשות במטבעות , הן יכולות לזרוק אור גם על מגמות משקיות , אף כי יש להשתמ...  אל הספר
מוסד ביאליק

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב