הךילמים היו העם הבולט ביותר בין העממים הילידים של מזרח ומרכז איראן שניצלו לטובתם את חולשתו של שלטון הח'ליפות העבאסית - אך הם לא היו העם היחיד . עם אחר באזור זה היה העם הכורדי , שהיתר , לו לשון משלו ותרבות שונה מזו של הערבים והפרסים . הכורדים חיו בשטחים נרחבים של הרי זגרוס ואזורי ההרים צפונית ממוצול , מזה מאות שנים לפני הופעת האסלאם . עד למאה הרביעית \ העשירית לא נודע לכורדים , כמו לךילמים , אלא תפקיד שולי בלבד במערכות המדינה האסלאמית . בספרות דברי הימים הקדומה הם נזכרים לפרקים כמורדים או כחיילים שכירים . ואולם אזלת ידו של השלטון המרכזי , שחלה בעת ובעונה אחת עם התפשטות האסלאם בקרב השבטים הכורדיים , אפשרה את הופעתן ועלייתן של נסיכויות כורדיות עצמאיות , שהתקיימו לפרקים בצדן של הנסיכויות הךילמיות ולפרקים בתחרות עמהן . באמצע המאה הרביעית \ העשירית היו שבטי הכורדים פרושים לכל אורכה של שרשרת הרי זגרוס , מפארס בדרום עד אזרביג ' אן ונהר אראקסם בצפון . היתה להם השפעה גם באנאטוליה , עד אאמד במערב , ובימי החמדאנים אנו שומעים גם על מנהיגים כורדיים בהרים של צפון םוריה . הגיאוגרף אבךחוקל , בן התקופה ...
אל הספר