גיבוש ופילוג בח'ליפות המרואנית 125-86\743-705

אחרי מות עבד אלימלך שלט תחתיו בנו אל וליד , שכבר הוכרז כיורש הח ' ליף כשנה לפני כן , כאשר נפטר דודו עבד אל עזיז אבן מרואן , שהיה שנים רבות נציב מצרים . ח ' ליפותו של אל וליד היתה מבחינות רבות המשך ח'ליפותו של אביו , והיתה תקופה של שלום ושגשוג בחלקים רבים של האימפריה . הוא הנהיג בסוריה מערך של סעד לעניים וצדקה ציבורית , והתחיל במפעלי בנייה רבים , שהבולט בהם היה המסגד האמיי הגדול בדמשק . כמו אביו , ביקש גם אל וליד לקיים איזון בין קבוצות העילית השונות בסוריה . היריבות בין בני קיס ובני ימן על השלטון נמשכה במלוא חריפותה , וייתכן מאוד שהו ו ' ליף אף עודד את המשך קיומה , כדי למנוע ריכוז של עוצמה חזקה מדי בידיו של אחד משני המחנות . אמו של אל וליד , ולאדה , היתה משבט קים , ונראה שהוא העניק לבני קיס זכויות יתר מסוימות ; אבל בנים אחרים של משפחת מרואן התקשרו עם המפלגה היריבה : אחיו ויורשו םלימאן היה מושל מחוז פלסטין , והיה קשור קשר הדוק לאינטרסים של בני ? מן ; בן דודו , / נמר , בנו של עבד אל עזיז אבן מרואן , קיים בידיו את הקשרים שאביו קשר עם הימנים במצרים . אל וליד העניק לו את המשרה היוקרתית של מו...  אל הספר
מוסד ביאליק

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב