חצי־האי ערב במאה השישית

בראשית המאה השביעית ישבו הערבים בחצי האי ערב ובשלוחתו הצפונית , המדבר הסורי . הלשון המדוברת בפי התושבים הנוודים בכל רחבי חצי האי , עד לגדות נהר פרת בצפון , היתד , הערבית , פרט לאזורים אחדים בדרום ערב , שבהם עדיין שלטו לשונות טרום ערביות . בתימן ובחופיו המזרחיים של חצי האי , על גדות המפרץ , היו מעט יישובים פרסיים . גבולו של תחום העמים הדוברים ערבית בצפון חפף בעיקרו של דבר את הגבול שבין אזור הערבה המדברי לבין אזורי המזרע המיושבים . בדרום עיראק חיו ערבים במדבריות שלאורך חלקו הדרומי של נהר פרת , והם יישבו ערים אחדות בשולי מישורי הסחף , כגון העיר אל חיךה . צפונה מכאן נמצאו ערבים באזור שבין נהר פרת ונהר חידקל , שנודע בשם 'אל ג ' זירה , ' כלומר 'האי , ' אזור נרחב של ארץ מרעה דלה , שיכלה לפרנס אוכלוסייה ניכרת של רועים נוודים . בשוליו המערביים של המדבר , לעבר סוריה , ניטשטש גבולו של תחום העמים הדוברים ערבית הודות לעובדה שערבים רבים השתלבו במידה זו או אחרת במדינה הביזנטית והתערבו בקבוצות אוכלוסייה שאינן דוברות ערבית . במאה השנים שקדמו לכיבושי האסלאם חדרו שבטי נוודים ערביים אל תוך אזורים שהיו כבר...  אל הספר
מוסד ביאליק

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב