אם נניח לעינינו להחליק על פני לוח צבעים , יושגו שתי תוצאות עיקריות > ( ( 1 תיווצר השפעה פיסית טהורה , היינו העין עצמה תוקסם מיופיו של הצבע ומתכונות אחרות שלו . הצופה יחוש רגש של סיפוק , של שמחה , בדומה לגאסטרונום , שבתוך פיו מטעם משובח . או שהעין תגורה , בחכו של הטועם מזון מפולפל . לאחר מכן נרגעת העין או מתקררת , כאצבע הנוגעת בקרח . מכל מקום , כל אלה הן תחושות גופניות , ובתורת תחושות גופניות שהותן קצרה . הן גם שטחיות , ורישומן איננו מתמיד , כל עוד הנפש מסוגרת . כשם שבנגיעה בקרח אין אתה יכול לחוש אלא רגש של קור גופני , ורגש זה נשכח לאחר שהאצבע חוזרת ומתחממת , כך גם השפעתו הפיסית של הצבע נשכחת כשהעין מסולקת ממנו . וכשם שהרגש הפיסי של קור הקרח , כשהוא מעמיק לחדור , מעורר רגשות אחרים , עמוקים יותר , ועשוי לגרור שרשרת שלימה של חוויות פיסיות , כך גם הרושם השטחי של הצבע יכול להתפתח לחוויה . רק העצמים הרגילים פועלים על אדם , בעל מידת רגישות ממוצעת , פעולה שטחית . אבל העצמים שאנו נפגשים בהם בפעם הראשונה מביאים אותנו מיד לידי התרשמות נפשית . כך חש הילד את העולם , שכל עצם בו חדש בעיניו . בך רואה ...
אל הספר