פרק שמיני: הגדה היסטורית

1 1 א ^ לר ! VWIDf שחכרנ י אותם כיםוי טהותי ש ? ההג י ' י רים ' ' כי תחוטן של היצירות ההגריות . ההיסטוריה שהיא עצמה ביסודותיה אינה לעתים קרונות אלא אגרה ואמונה מסורה , מתפרשת וטשחפרת על ירי אגדות חדשות ; המלח הנדרשת וההלכה המסורה מתבארות על ירי הסיפור ונעשות מוחשיות במרה מסוימת ! ותחת מעטה המעשיות המסופרות על אנשים מפורסמים כיטי קדם , נאמרות אטיתות , פתישבות קושיות , ומוגשות תקוות ונחמות . כך נותנים ירם זח לזה דרשת המקראות , הפתגם המוסרי , האגדה והסיפור המוסרי והם חוגרים יחד עוז להשיג מטרה משותפת . לפיכך אנו מוצאים כמעט בכל יצירות ההגרה אגדות וסיפורים כמספר רב ובגוונים הרכה מאד . פעם הם כאים כבני לוית של ההיסטוריה הלאומית הנאמנת , ופעם הם חודרים לתוך תוכה ושולטים בה . דברים שניתנו בצורת שימוש חי ודרסתי של המקרא לצורך הסברתו , נעשו נוקשים וגרםיים כביכול במרוצת מאות השנים ונהפכו לעובדה ; השירה נהפכה לפרוזה , ודור מאוחר ראה לעתים לא רחוקות את לבושה ההיסטורי של האטת כהאטת עצמה . כך מופיעה ההגדה ההיסטורית כאן כטלואים לספרי הקודש וכאן כמשנה אותםן הסיפורים נעשים הם עצמם להיסטוריה , או הם בריו...  אל הספר