פרק ראשון: מבוא

ך ^ ר / ז ר ? דח מוצאים אנו בחוקת קם ישראל תקנות המכוונות לקרב ' את הענין האלהי אל לב האדם השונה והשקוע בעמל החיים או הכבול בשכרון החושים והתאוה הגסה . שבת ומועד , קרבנות ומקראי קודש , תפילות כציבור והוראת התורה נועדו להביא נחמה לחוטא , סער לחלש ולקח לכל , ולשמור בקרב האומה , ככלב היחיד , על אש הקודש של האמונה ועל אהבת המולדת . אלפי שנים חלפו מני אז , היהודים אברו להם זה ככר עצמאותם ומולדתם ) אבל עם אבדן כל המוסדות נשאר בית חכנםת הנושא היחיד של לאומיותם ; שטת נמלטה אמונתם ומשם יצאה הוראה לקהל לדעת דרך חייהם עלי אדמות , לעצור כוח בפני יםוריהם העצומים שאין על עפר משלם ותקוה לשחר הגאולה לעתיד לבוא . עבודת אלהים בציבור בבית הכנסת היהה לרגל הלאומיות היהודית , למעוז ולםחםה האמונה הישראלית . בבתי כנםיות התפללו , אכל לתפילה קרוש היה כל מקום וכשר היה כל זמן , כשם שחיתה יפה לה כל לשון ; וכך היו מתפללים גם בשעת הקרבת קרבן יחיד . אפילו התפילה בציבור לעצמה לא יכלה להיות עיקר תכליתם של בתי כנסיות . ובאמת לא נשתםר השם 'בית תפילה ' אלא נדחה מפני הכינוי בית הכנםת , 2 אף כי במלה זו , שמשמעה כנסיה * ...  אל הספר
מוסד ביאליק