המקווה באנדרנאך הוא השריד היחיד של הבנייה הפולחנית היהודית באותה עיר . בשנת 1287 נחרב שם בית כנסת ; לא נותר זכר ממנו או מזה שנבנה אחריו . יהודים ישבו באנדרנאך עד שנת . 1441 בית המרחץ היהודי היה בידיים פרטיות כבר לפני שנת , 1407 אבל אפשר שהקהילה חכרה אותו . בשנת 1481 עבר לבעלות עירונית . מתי נלקח מידיה של הקהילה היהודית - זאת אין אנו יודעים . בית המרחץ בנוי מפיר המחולק לשלושה חדרים , זה מעל זה , מכוסים בשלושה קמרונות . שני התחתונים מקבלים את אורם מפתחים שבקודקוד הקמרון . מסביב לפיר עובר גרם מעלות כלפי מטה , עם חמש הפסקות במהלכו . מגרם המדרגות מוליכות דלתות אל החדרים העליונים . אלה מוארים בצהרים הקבועים בקיר וגודלם כקשת קמרון הצלעות שמעל . דגם המקווה מפותח יותר מן הדגם של בתי המרחץ מהתקופה הרומנסקית . כמו בפרידברג עובר גרם המעלות מסביב לפיר , אלא שכאן אין גרם המדרגות נמצא בתוך הפיר אלא מחוצה לו , והוא מטפס סביבו בלא להיות מובדל ממנו לחלוטין : הפתחים הגדולים של צוהרי ההארה בתוך הקשת הם היוצרים את החיבור . הצורות המעטות הידועות לנו מצביעות על המאה הי"ד המפותחת . אמנם התארוך הזה נשען רק על ...
אל הספר