I האנטינומיה של התבונה המעשית

בטוב הגבוה ביותר שהוא מעשי בשבילנו , כלומר בטוב שצריך להתממש על ידי רצוננו , נחשבים מידה טובה ואושר כקשורים בהכרח , באופן שלא תוכל תבונה Koalitionsversuche 5 מעשית להניח את האחד בלא שיהא שייך אליו גם האחר . והנה קישור זה ( כמו כל קישור בכלל ) הוא או מ נ ת ח או מרכיב . אולם כיוון שקישור נתון זה אינו יכול להיות מנתח , כפי שהראינו זה מקרוב , מן ההכרח לחשבו באורח מרכיב , כלומר בחינת קישור של סיבה עם מסובב ; כי מדובר בטוב מעשי , כלומר במה שמתאפשר על ידי פעולה . לפיכך הכרח הוא או שהתשוקה לאושר תהיה הסיבה המניעה לכללים מדריכים של המידה הטובה , או שהכלל המדריך של המידה הטובה יהיה הסיבה הפועלת של האושר . הדבר הראשון אינו באפשר מכול וכול , כי ( כפי שהוכח באנאליטיקה ) כללים מדריכים , המציבים את הנימוק הקובע של הרצון בבקשת האושר , אינם מוסריים יל עיקר ואינם יכולים לבסס שום מידה טובה . אולם הדבר השני גם הוא אינו באפשר , כי כל קישור מעשי של סיבות ומסובבים בעולם , בחינת תוצאה של קביעת רצון , אינו נמשך אחרי רחשי הלב המוסריים של הרצון , אלא אחרי ידיעת חוקי הטבע והכושר הפיסי להשתמש בהם למען כוונותיו של ...  אל הספר
מוסד ביאליק