פרק ראשון הדיסציפלינה של התבונה הטהורה בשימוש דוגמאטי

המאתימאטיקה נותנת דוגמה מובהקת של תבונה ten at המתרחבת הרחבה מוצלחת מעצמה' ללא סיוע של הניסיון . דוגמות מידבקות' בייחוד , לגבי אותו הכשרון המתיימר—ומובן , שעושה כן-שישחק לו אותו המזל במקרים אחרים' כשם ששיחק בחלקו במקרה אחד . לפיכך , מקווה התבונה הטהורה כי בשימוש טראנס צינדנטאלי יהא בידה להתרחב בהצלחה וביסודיות , כפי שהצליחה בשימוש המא תימאטי , אם היא משתמשת שם בעיקר באותה המיתודה עצמה , שהיתה כאן לתועלת הבולטת לעין . לפיכך , חשוב שנדע , האם המיתודה להשגת ודאות מופתית , מיתודה הקרויה ימאתימאטיתי , זהה עם אותה המיתודה , שאנו מבקשים ככוחה אחרי אותה ודאות עצמה כפילוםופיה-וכאן מךההכרח היה לכנותה בשנז 'דוגמאטית / ההכרה הפילוסופית היא הכרת תבונה מתוך מושגים , ההכרה המאתימא טית—מתוך בניין המושגים . לבנות מושג משמע : לגלם אפריורי את ההס תכלות המתאימה לר . לשם בניין מושג יש צורך בהסתכלות לא ניס ונית שהיא ; על כן , בתורת הסתכלות-מושא פרטי ; אך , עם כל זאת , בחירת בניין של מושג ( של דימוי כללי - ( שוב מךההכרח שיבטא בדימוי תוקף כללי לגבי כל ההםתכלויות שבאפשר , המשתייכות לאותו המושג עצמו . כך אנ...  אל הספר
מוסד ביאליק