. 1 על תורת ההיגיון בכלל הכרחנו נובעת משני מקורות יסודיים של הרוח' המקור האחד הוא קבלת הדימויים ( הקליטות של הרשמים ' ( והמקור האחר הוא הכושר להכיר מושא על ידי הדימויים ההם ( נביעה של מושגים ;( על ידי המקור הראשון ניתן לנו מושא' על ידי המקור האחרון נחשב אותו המושא כיחס לדימוי זה ( בחינת קביעה בלבד של הרוח . ( הסתכלות ומושגים הם אפוא היסודות של כל הכרתנו' כך' שאי אפשר שמושגים בלי הסתכלות המתאימה להם' או הסתכלות בלי מושגים , ייתנו הכרה . שניהם הם או טהורים או ניסיוניים . הם ניסיוניים—אם כלולה בזה תחושה ( המניחה נכיחה ממשית של מושא ;( אולם הם טהורים—כשהדימוי אינו מהול בתחושה כלשהי . אפשר לכנות את התחושה 'חומרי של ההכרה החושנית . על כן 75 אין הסתכלות טהורה מכילה אלא צורה' שעל פיה מסתכלים במשהו' ומושג טהור אינו מכיל אלא צורה של חשיבה על מושא בכלל . הסתכלויות טהורות או מושגים טהורים הם באפשר אך אפריורי וניסיוניים אך אפוסטריורי . ' אם רצוננו לקרוא לקליטות רוחנו המקבלת דימויים' במידה שהרוח מופעלת כלשהו' בשם חושניות , הרי כושר רוחנו ליצור בעצמה דימויים' או הנביעה של ההכרה' הוא—שכל . טבענו מבי...
אל הספר