כל המשפטים- שבהם נחשב יחס של נושא לנשוא ( אם אני דן במשפט ם חיוביים בלבד' ובנקל אפשר להתאים אחר כך את הדבר למשפטים השליליים ' ( אפשר בהם יחס כזה בשני אופנים : או הנשוא יבי שייך לנושא יא / כמשהו הכלול ( בנסתר ) במושג זה 'אי ; או יבי הוא כולו מחוצה למושג 'אי - אף שהוא קשור בו . במקרה הראשון- אני קורא את המשפט 'מנתח' וכמקרה האחרון ' - מרכיבי . ' לאמור' 'משפטים מנתחים' ( חיוביים ) הם אלה' שבהם קשור הנשוא לנושא על-ידי זהות ; ואילו אלה' שבהם נחשב קשר זה שלא על ידי זהות' יהיו קרויים ' משפטים מרכיבים . ' את הראשונים אפשר לקרוא 'משפטים מסבירים , ' ואת האחרים 'משפטים מרחיבים' לפי שהללו אינם מוסיפים על ידי הנשוא ' מאומה למושג הנושא , אלא מפרקים אותו על ידי ניתוח למושגיו החלקיים , שכבר היו נחשבים בו ( אם כי כמבולבל ;( ואילו האחרונים מוסיפים לו לנושא נשוא' שלא היה נחשב בו כלל' ואי אפשר היה לקבלו על-ידי ניתוח כלשהו . דרך משל , אם אני אומר : יכל הגופים הם בעלי התפשטותי-הרי זה משפט מנתח . כי אני פטור מלחרוג מעבר למושג' שאני קושר עם גוף' כדי למצוא את ההתפשטות הקשורה בו . אלא' אין אני צריך אלא לנתח מוש...
אל הספר