אריה נאור מבוא כמה ממפרשי הגותו של זאב ז'בוטינסקי מייחסים לו , לפחות בשנות חייו האחרונות , זיקה חיובית לדת ולמסורת , ועל יסוד נאומיו ומאמריו בתקופה זו מציגים אותו כמעט כמי שעשה תשובה בערוב ימיו . אכן , הרטוריקה שלו בענייני דת מאז הקמת ' ההסתדרות הציונית החדשה' ( הצ"ח ) בשנת 1935 תרמה ליצירת הרושם האמור . מבחינה פוליטית די ברושם שהדברים * תודתי נתונה לקרן פודן על מלגת המחקר שביסוד מאמר זה . . 1 ראו , לדוגמה , אייזיק רמבה , ' דת ומסורת בחייו ובמשנתו , ' האומה , 9 ( יוני , ( 1964 עמ' ; 160-145 שמואל כץ , ז'בו : ביוגרפיה , ב , תל אביב , 1993 עמ' ; 943-941 אליעזר דון יחיא , ' בין לאומיות לדת : התמורה בעמדת ז'בוטינסקי כלפי המסורת הדתית , ' אבי בראלי , פנחס גינוסר ( עורכים , ( איש בסער : מסות ומחקרים על זאב ז'בוטינסקי ) עיונים בתקומת ישראל : סדרת נושא , ( קריית שדה בוקר , 2004 עמ' , 186-159 הקושר את התמורה לשינוי בתפיסת הלאומיות . משמעות שונה מייחס לכך יונתן שפירא , לשלטון בחרתנו , תל אביב , 1989 עמ' , 26-25 המוצא בדברי ז'בוטינסקי על הדת במחצית השנייה של שנות השלושים ראיה לאופיה המעין פשיסטי ...
אל הספר