( א ) בדה"א כא , יב הרחיב בעל דה"י את תיאור העונשים שמציע גד הנביא לדויד . תמורת "אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך" ( שמ"ב כד , יגג , ( גרס : "ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת" ( דה"א כא , יבג ;( ותמורת "ואם היות שלשת ימים דבר בארצך" ( שמ"ב כהיגד , ( כתב : "ואם שלשת ימים חרב ה' ודבר בארץ ומלאך ה' משחית בכל גבול ישראל" ( דה"א כא , יבד . ( הרחבות אלה מנגידות את טיבם של העונשים המוצעים : "חרב אויבך" מול "חרב ה . "' הנגדה זו מבליטה יותר את תגובתו של דויד להצעת הנביא : ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד , 'ה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל . דויד בוחר בעיקרון בעונש מידי ה' ( בלי לנקוב איזה מהם בדיוק — רעב או דבר , ( "כי רבים רחמיו מאד , " ולא בעונש מידי אדם ( מפלה צבאית . ( כך מונגדים רחמי ה' הרבים מול רחמי אדם המוגבלים ומובלטת דמותו של דויד המאמין . ( ב ) התופעה הספרותית הנדונה משתקפת גם ב'תוספות' שבספר דברי הימים . דרך משל , אסא מלך יהודה שלח שוחד לבן הדד מלך ארם כדי שיפר את בריתו עם בעשא מלך ישראל , אשר בנה את הרמה "לבלתי תת יצא ובא לאסא . " בן הדד הפר את בריתו ע...
אל הספר