בתמונה המקדימה את נבואת נתן ( שמ"ב ז , א ג // דה"א יז , א ב , ( החליף בעל דה"י שלוש פעמים , בזה אחר זה , את שם התואר "המלך" בשם העצם העצם הפרטי "דויד : " שמ"ב ז , א ג א . ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל איביו ב . ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה ג . ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי ה' עמך דה"א יז , א ב אא . ויהי כאשר ישב דויד בביתו ב . ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית ה' תחת ירעות ב . ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך בשמ"ב ז , א ג השימוש בתואר הרשמי "המלך" מתאים להקשר הכללי . שכן בפסוק א מסופר על תום מלחמותיו של השליט באויבי הממלכה " ) וה' הניח לו מסביב מכל איביו ( " ועל נוכחותו בארמונו ( ולא במפקדה צבאית ערפית , ב"מצודה" או בשדה קרב , ( המשמשים רקע הולם למשאלתו להקים מקדש , ואילו בפס' ב ג עניין לנו בשליט הממלכה 25 שנועץ בנביא חצרו .
אל הספר