ברדיצ'בסקי, ברנר, גורדון והשבת

צבי צמרת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי , יוסף חיים ברנר ואהרן דוד גורדון ידועים כשלושה הוגים אשר מרדו באורתודוקסיה הדתית : ברדיצ'בסקי וברנר ידועים במרדנותם הנוקבת , וגורדון ידוע במרדנותו המתונה . מטרת הדברים שלהלן היא להראות כי למרות מרדנותם , כל אחד מהם נותר מחובר – בדרכו שלו – לעולם היהודי הישן ולמסורת הדורות . אבקש לעמוד על עמדותיהם כלפי השבת , עמוד התווך של ההוויה הקיומית היהודית לדורותיה , ולהשתמש בנושא זה בתור מקרה מבחן ( Test Case ) לחיבורם לעולם היהודי הישן ולמסורת . מן הראוי להדגיש כי ברדיצ'בסקי , ברנר וגורדון שינו את דפוסי חייהם ואת השקפותיהם בתקופות חייהם השונות , והדבר בולט במיוחד ביחסם המשתנה למסורת היהודית . עם זאת , אבקש להראות כי בסיכומו של עניין , אף שיצאו שלושתם נגד החיים היהודיים המסורתיים , כאשר עסקו בנושא השבת , כל אחד מהם גם מרד בה , אך גם היללה והתלבט באופן ההתייחסות הראוי אליה . אציין גם כי להבדיל מאחד העם , מחיים נחמן ביאליק או מברל כצנלסון , עסקו שלושתם מעט מאוד בשבת . ברדיצ'בסקי וברנר עסקו בה יותר , אך בדרך כלל ' בעטו' בשבת המסורתית ולא הציעו לתלמידיהם ולחבריהם הצעות ...  אל הספר