לפעמים נדמה לאמנון טרויגוט שחלפו מאות שנים מאז גורש משלהבת . אולי כבר אלפי שנים . כל ההוויה של המקום הנידח ההוא , כל ההקשרים הגיאוגרפיים והפוליטיים שלו , שייכים לעידן פרה היסטורי , למצב צבירה אחר של מדינת היהודים , אשר השתרעה אז מפאתי דמשק ועד חופי אפריקה . אם תעצרו מאה אנשים ברחובות יבנה , מקום מגוריו הנוכחי של אמנון , ספק אם אפילו אחד מהם יצליח לשלוף אותה מגנזך זיכרונותיו . גם אנשים שמתמחים קצת בענייני התיישבות ובסיפור עקירתם של יישובי סיני , הספיקו לשכוח אותה . חייה היו קצרים מכדי להיחקק בתודעה הלאומית . היא נולדה בחשאי ונקברה בלאט . " שלהבת " ? מתפלאת הדוגמנית מירי בוהדנה , בתם של פליטי המקום , "בחיים לא שמעתי עליה . אה , אתה מתכוון לסיני ? טוב , לא הייתי אז אפילו בתכנון . אני מציעה שתשאל את אחי הגדול . אולי הוא יודע משהו . עד כמה שאני זוכרת , ההורים שלי בקושי דיברו עליה , אם בכלל . " לא , לא מדובר ביישוב עלום בחבל ימית עליו השלום או בגוש קטיף ז"ל . גם לא בפינת חמד אקזוטית לאורך מפרץ אילת . שלהבת היתה רחוקה אפילו יותר מאופירה ( שארם א שייח . ( ' אם לא בקילומטרים , אז מבחינת משך ההג...
אל הספר