עשרוה סתווים ומי סופר כמה מלחמות חלפו מאז בחירות , 1965 אבל אני זוכר בבהירות תצלום שהופיע בעיתון ביום שלמחרת : מנחם בגין ושמואל תמיר יושבים יחדיו במצודת זאב ופניהם רוויות יגון . מנת המנדטים שקיבלו היתה זעומה ביחס לרמת הציפיות הגבוהה שפיתחו לקראת פתיחת הקלפיות . הם התקשו להתנחם בעובדה שגם בךגוריון נחל הפעם כישלון חרוץ מול המפלגה השלטת , המערך . ברשותכם , עוד פיסת זיכרון אישית מאותו יום : המורה דב , מחנך כיתה ד' בבית הספר החרדי בעכו , בית הספר שלי , לא הגיע לעבודה . חלפה שעה , חלפו שעתיים , והוא עדיין בושש לבוא או לצלצל . הרב שרגא , מנהל המוסד , קרא לי , צייד אותי בכתובתה של דירת הרווקים של המורה , ושלח אותי לבדוק מה קרה . כל המדרכות בדרך הארוכה לשם היו זרועות בפתקי הצבעה של המפלגות השונות . לוחות המודעות התפקעו מרוב פוסטרים של בן גוריון ושל לוי אשכול . כשהגעתי סוף סוף והקשתי בדלת , נשמעה הזמנה מנומנמת להיכנס פנימה . המורה דב , כך התברר , פשוט נרדם אחרי לילה ארוך בוועדת הקלפי . היה לי מוזר לראות אותו בגופייה . "מה התוצאות " ? שאל אותי תוך כדי הזדקפות מבוהלת למצב ישיבה . כשסיפרתי לו שאגוד...
אל הספר